סיגריד, קליפורניה

כשהייתי בת 20, אחי הבכור נורה. זאת הייתה ההתנסות הנוראית ביותר בחיים שלי והייתי לגמרי מוכת יגון. זאת מין הרגשה מוזרה, כאילו שאין מה לעשות כדי לתקן את זה.

הלכתי לפגוש חבר ואמרתי לו "אני לא יודעת מה לעשות בקשר לזה. אני לא יודעת מה לעשות עם המשפחה שלי, כולנו במצב לא כל כך טוב". והוא נתן לי את הספר Dianetics. וקיבלתי סשן אודיטינג עם אודיטור. בהתחלה הייתי מאוד עצובה. בכיתי נורא והרגשתי יגון ופשוט, מאוד – רגש חזק מאוד שהרגשתי כשגיליתי לראשונה שאחי מת. ובזמן שקיבלתי אודיטינג, פשוט הרגשתי הקלה עצומה. הרגשתי שזה נפתר וזאת הייתה הרגשה מדהימה – זאת הייתה קרוב לוודאי ההרגשה הכי מדהימה שהייתה לי אי פעם ב‑Dianetics.